ישיבה נכונה בעבודה מול מחשב – חשיבותה למניעת נזק גופני

לקוחות רבים פנו אלי לצערי עקב נזקים שלטענתם נגרמו להם שלא בעקבות אירוע תאונתי יחיד במקום העבודה, אלא עקב מחלת מקצוע או מיקרו-טראומה שנגרמה לדוגמא עקב ישיבה יום-יומית ממושכת מול מחשב, מה שעשוי לגרום לכאבי עמ"ש- גב וצוואר ובעיות עיניים למיניהן, כמו גם דלקות בגידים ותסמונת התעלה הקרפלית CTS, כל זאת כפועל יוצא של ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות.

חשוב לדעת שבכדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בכם כנפגעים בעבודה, אין חובה שהפגיעה תתרחש בעקבות תאונה קלסית, קרי אירוע תאונתי פתאומי ובלתי צפוי. דוגמאות נפוצות הינן עובד שנפגע במחלת ריאות בעקבות עבודתו מידיי יום במפעל כימי וחשיפתו לחומרים רעילית, או נהג משאית שעבד מידיי יום באתרי עבודה שבהם הדברים משובשות. במקרים אלו קשה הרבה יותר להוכיח כי המדובר בתאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי נוטה לדחות אותן בטענה כי חייו של אותו עובד מחוץ לעבודתו גרם לפגיעתו. בתי הדין בוחנים לעומק במקרים אלה את אופי העבודה, שעות העבודה והיקף החשיפה לגורם שעשוי היה להביא לפגיעה (בהתאם לס' 83 לחוק הביטוח הלאומי).

דוגמאות בהם הוכרו הנפגעים כנפגעים בתאונת עבודה:

• עיתונאי– עסקינן במקרה בו נפגע שעבד כעיתונאי במשך כ- 35 שנה סבל מפגיעה בידיו ומדלקות בגידים. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, אולם לאחר ניהול התיק בבית הדין לעבודה נקבע שעבודתו לאורך כל כך הרבה שנים ובאינטינסיביות רבה יום-יומית מול מחשב ובכתיבה בכלל, היא שהיוותה את הגורם המכריע לפגיעתו.
• קלדנית– במקרה זה הכיר המוסד לביטוח לאומי ללא הליך משפטי בקלדנית אשר נגרמה לה פגיעה עצבית באצבעות- רדימות, זאת עקב עבודתה במשך שנים רבות כקלדנית בחברת כוח אדם.